השנה הביאה אותי להבנה עמוקה יותר של מהות ההתרחבות. נשמה שמבקשת לגדול, להיוולד  מחדש על מנת לצמוח, חייבת לעבור חבלי לידה. יש צורך לרכז את כל האנרגיה, להתכנס  פנימה, לחוות שוב חוויות רחוקות, להיפרד מהדרך הישנה ולהלך באומץ בדרך  המתחדשת.

מיום היוולדי יש הסכם לא כתוב בין גופי לנשמתי. בכל פעם שהנשמה חווה קושי, מיד  הגוף הפיזי מגיב בחסימה באזור האגן והרגליים, וכך אני חווה כאב, תסכול וקושי  בהליכה.

היום אני כאן לשחרר את עצמי מהחוזה הזה. זו תגלית מופלאה עבורי, אף שחלקים ממנה  כבר הובנו לי במהלך חיי, והתעצמו בתהליך הפריצה האישית שלי.

להפוך את הגוף מאויב לחבר

הבעיה הפיזית איתה נולדתי נחשבת באופן כללי לקלה יחסית. אחוז מסוים של ילודים  נולדים בכל שנה עם פריקה של עצם הירך ולרוב מטופלים בעזרת רצועות שמביאות להחזרת  המפרק למקומו.

נשמתי, בהסכמה מלאה עם גופי, בחרה לקחת את המקום הזה להרבה מאד קושי וחוויה של  שיתוק. נשמה שפוחדת מהיכולת האישית שלה, מדכאה את עצמה ומביאה לחוויה של שיתוק  וחוסר יכולת, שנחווה באופן מיידי בגוף הפיזי.

כך פעלתי באופן לא מודע כל חיי. אם יש לי בעיה פיזית חיצונית אשכח שיש בי איזו  שהיא יכולת, כיוון שאהיה תמיד עסוקה, מבוישת ומוטרדת מתגובת החברה למצבי.

האמת לגופנו

שנים רבות לאחר תחילת המסע של יציאה ושחרור שלי מהכבלים אותם יצרתי ממקום הפחד  שבי, מצאתי את עצמי עדיין לא מדברת אמת לגופי.

מה המשמעות של לדבר אמת לגוף? לברך אותו לשלום, להתבונן בו ולומר: אתה יכול. אני  איתך. אני סומכת עלייך ואיני מוותרת עוד. השנה התחלתי מסע נוסף שבא להביא לשחרור  הגוף הפיזי דרך ההבנה שהשיתוק הוא תמיד בנשמה.

מן הראוי שכל אדם במקום הקושי יבין שהאמונה והחלום יבואו לידי ביטוי והגשמה  בעולם הפיזי ובגוף הפיזי, בזמן ובמקום המתאים.
לסמוך על הקיום שלנו כאן, על כך  שיש מטרה וכיוון, להבין שנשמה בוחרת בגוף הפיזי המתאים ביותר להתקדמות הרוחנית שלה . ולכן עלינו לכבד את הגוף, לקבל אותו כחבר, לשמור על בריאותו ולבחור תמיד לחוות את  הגוף ברוח החופשית ולא במוקם הקושי הפיזי.

http://www.lashevet.com/