נאחז בכפות ידינו את כפות הרגליים של ילדנו. נראה על פניו חיוך, צחקוק, שמחה. המגע הוא אחד מדרכי החיבור הבסיסיות, הנעימות, החשובות והמרפאות.

ילדינו חשים במתחים ובלחצים בחיינו. הם יבטאו זאת בדרכים שונות, אשר לרוב כלל לא נקשר אותם אלינו. ודאי נחשוב שהילד פשוט חולה, או פוחד, או סתם עייף ולא נרדם.

המגע בכפות הרגליים מאפשר הפסקה ורגיעה מכוונת. רצוי לעשותו בסוף היום, לפני השינה, אך כל שעה ונגיעה מבורכות.
תוך כדי המגע אפשר לשוחח, לבקש לשתף ולהקשיב, כי במקום שמתקיימים רוגע והקשבה, הילד ייפתח לשיתוף.

המגע המרפא

נלטף ונחמם את כף הרגל במטרה לנקות מתחים נפשיים חיצוניים, ושאריות של מחשבות מטרידות מהיום שחלף.

מקלעת השמש (מרכז הסרעפת) היא מרכז עצבי מרכזי בכל טיפול רפלקסולוגי. כדי לשחררה נתחיל בעיסוי עדין נגד כיוון השעון לשחרור מתחים, כעסים ופחדים, ונעבור לעיסוי עם כיוון השעון להרגעה והטענת אנרגיה.

נוריד את האנרגיה מהראש לכיוון הרגליים במטרה להפחית את עומס המחשבה ולהביא את הילד להירגע מאירועי היום. כיוון העיסוי מהאצבעות (כל אחת בנפרד) כלפי מטה עד לאזור העקב, בלחיצות של זחל.

נעניק בסוף תחושת ביטחון

לסיום, כשהילד כבר רגוע ונינוח, אולי אפילו נרדם, נרים קלות את כפות רגליו, כך שכובד המשקל יהיה על ידינו. נאחז את העקב בחיבוק. זו אחת האחיזות הנפלאות, המעניקה תחושת ביטחון.
העקב מסמל את הבית. בית שיש בו אהבה, מגע והקשבה, נותן לילד תחושה שהוא רצוי, אהוב, מוגן.